כבריט קשה לראות על מה המהומה עם שברולט קורבט סטינגריי החדשה. בודק את התמונות לפני המופע ולומד את גיליון המפרט, זה נראה כמו הרבה יותר מאותו שברולט – V8 גדול לבוש בשווי הרכב של ז’קט המותחן של מייקל ג’קסון.
פרסומת – הפוסט ממשיך להלן
אוקיי, אז המעבר משלדת פלדה לאלומיניום, שימוש מדי פעם בסיבי פחמן ובפנים באיכות גבוהה יותר העבירו אותו קדימה, אך לא מעבר לזה של מתחרותיה העיקריות. ואז יש את העיצוב – יש הרבה יותר הרבה יותר מאשר הרכב הנוכחי ויהיו ילדים צעירים לוהק להשיג את הכרזה, אבל האם אתה באמת יכול לחשוב לנהוג באחד בבריטניה מבלי לקבל טורנטים של התעללות ומחוות יד מכוערות ?
אבל אז זה לחץ. הרכב הזה אינו בשבילי, או כל אדם שחי מחוץ לארה”ב לצורך העניין. זה החלום האמריקני עם ארבעה גלגלים וארבעה פליטים, ואם אתה לא אוהב את זה אתה יכול ללכת לאיבוד.
קרייג סאס, מנהל עיצוב הפנים של קורבט, אמר כי “בטח שמעת את זה כקו מזהה, אבל זה נכון; הקורבט הוא הרבה יותר ממכונית, זה רגש טהור. “כשהעובדים מרכיבים את זה הם גאים בעבודתם, זה מצביע על הרבה יותר מאשר רק לבנות מכונית.”
לאחר מכן שאלתי את טדג ‘ג’כטר, המהנדס הראשי של הקורבט, מה שהוא חשב שהפך אותו למיוחד כל כך: “אמריקה מנהלת רומן אהבה בן 60 שנה עם המכונית הזו, זה אייקון תרבותי. כאן זה סמל לחופש, של הדרך הפתוחה. ”
בניגוד, שאלתי את פרנסיסקוס ואן מיל, ראש חטיבת קוואטרו גמבה של אאודי ואדם ללא עצם אמריקאית בגופו, מה הוא חשב. “הביצועים אינם תואמים עבור RS6,” הוא ענה. “אני אוהב את הפנים העוטפים ואת הגלגלים השחורים, אבל אנחנו לא בסכנה.” כפי שנחשד, תגובה חסרת רגש.
אז מה נוכל ללמוד מכל זה? ובכן, נראה שההודעה ברורה – רכב הוא הרבה יותר מאשר סכום של החלקים שלה או האיכות הנתפסת שלו, זה קשור למה שהוא מצביע על האדם. דבר עם כל אמריקאי וברור שהקורבט מעיד על הרבה איום.